more from
Music 972
We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

נ​ו​ס​ע על כ​ב​י​ש מ​ה​י​ר

by דני רובס

/
  • Streaming + Download

    Includes unlimited streaming via the free Bandcamp app, plus high-quality download in MP3, FLAC and more.

      ₪30 ILS  or more

     

1.
לא הם לא צעירים, הם ביחד כבר המון היא איבדה את האור, הוא איבד את הדמיון לפעמים במטבח דרך כוס קפה היא חושבת שהוא עדיין די יפה הוא נזכר איך נגעה בו בלילה הראשון בעיניה זורח מבט אחר, הוא כמעט אומר לה, אבל מוותר היא עדיין חידה, הוא אולי הפיתרון. במקום אחר מחלקים דירה צנועה הוא בחור פשוט, היא היתה כבר נשואה לפעמים כשהוא ער וגופו דרוך, הוא שומע אותה בחדר הסמוך היא רוצה אותו, היא במיטתה כלואה בעיניה זורח מבט כחול הוא רוצה לחבק אותה ולא יכול הם קרובים כל כך, זה מרחק של נגיעה. ובחלון כמעט עולה הבוקר כל כך הרבה בדידות יש בעולם וביניהם רק התקווה תאיר אותם בחושך הם לא יודעים, הם לא ידעו אף פעם אם השער נפתח בדרך אל האושר. בסיפור אחר הם קרובים יותר לסוף הם רואים את הים אבל לא יורדים לחוף לפעמים הוא מביט בה ומתפלא איך גלגל החיים עשה סיבוב מלא היא רואה בעיניו את הדרך שעבר כשהיום נאסף אל השכחה, הפחד זוחל מתחת לשמיכה הם אחד לשני כל הכוח שנשאר ובחלון כמעט עולה הבוקר כל כך הרבה בדידות יש בעולם וביניהם רק התקווה תאיר אותם בחושך הם לא יודעים, הם לא ידעו אף פעם אם השער נפתח בדרך אל האושר. כי אני מאמין שהשער לא סגור גם אני לא פשוט וקשה איתי לגור גם אני לפעמים לא מעז לומר ובוער מכל מה שבתוכי נשאר ובמקום לחשוף גם אני עובר על יד אבל אז בעינייך יש אור חדש וכמו בכישוף שוב אני נכבש את יודעת אותי, את קוראת אותי מיד. אז בחלון כמעט עולה הבוקר כל כך הרבה בדידות יש בעולם ובתוכי זאת התקווה תאיר אותי בחושך אני רואה, אני שומע חריקה של שער נפתח בדרך אל האושר.
2.
משהו מתחיל מתגלגל ברחובות משהו אחר יורד במדרגות משהו קורה, תופס לו בזנב משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו. מישהו מוכר עומד ומסתכל אמצע הרחוב ומישהו אוכל כמה רעשים הופכים כבר למקצב משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו. דברים קורים תמיד בזמן נכון באים הולכים בין ההמון את עיניי תראי ומגע מקרי בי ניסים קורים, הכל עוד אפשרי האם פתאום את תעברי? ערב שוב יורד לעיר העסוקה חושך מתגנב, מונית שם מחכה חתול רחוב קטן גווע ברעב משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו. ריח מתוקים מציץ מהחלון שם במרחקים עולה כבר אור ראשון קטע של רחוב כורע מתחתיו משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו. דברים קורים תמיד בזמן נכון באים הולכים בין ההמון את עיניי תראי ומגע מקרי בי ניסים קורים, הכל עוד אפשרי האם פתאום את תעברי? כל הנקודות כבר מתחברות לקו משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו. דברים קורים תמיד בזמן נכון... רגע של שלווה, אני עוד פה לבד זוג צעיר עובר, מחזיק לו יד ביד מעבר לפינה פנים, חיוך רחב משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו. מתחיל אצלי עכשיו...
3.
נוסעת בעקבות האהבה מזוודה אחת, בגדים ונעליים ספר ודפי כתיבה שתי תמונות מתוך אלבום אחת ילדה צוחקת, בשניה היא עצובה. אני נוסעת בעקבות האהבה אמא התקשרה לומר להתראות ושהיא מרגישה לבד היא לא רצתה לבוא לשדה התעופה שלא אראה את כאבה. אני נוסעת בעקבות האהבה ואני לוקחת את כל מה שיש לי ונוסעת אל האיש שאוהב אותי שם אולי אמצא את מה שחסר לי שם אולי יכבה כל מה שמתייסר בי. בזמן שהוא ארז, חיבק אותי אליו לפני שאור הנר גווע הוא אמר אלי שגם אחרי שהוא נוסע כמו תמיד אהיה קרובה. אני נוסעת בעקבות האהבה נוסעת בעקבות האהבה. ואני לוקחת את כל מה שיש לי ונוסעת אל האיש שאוהב אותי שם אולי אמצא את מה שחסר לי שם אולי יכבה כל מה שמתייסר בי. המטוס מוכן אני פונה אליו הכל מתחיל, הכל עבר מזוודה אחת, בגדים ונעליים ים פחדים, נהר תקווה... נוסעת בעקבות האהבה
4.
אז החלטנו לעבור למקום פחות יקר, ברחוב קטן בצד השני של הכיכר בדצמבר תל אביבי מפלח וקר - ושנינו. התחלות חדשות אלף תשע מאות שמונים, ארוחות מוכנות, מסעות מתוכננים – העולם והאושר נכנעו ושכבו לרגלינו לא היה בעולם דבר שיפריד בינינו. קמת מוקדם והלכת לדירה החדשה, להזיז ארגזים, לדבר עם האישה ואני עוד ישן עם טרנזיסטור קטן שהבאנו. ואז Lucy In The Sky טלטל אותי לקום A Day In The Life קפה מהקומקום וקריין שנשבר כשהודיע שלנון איננו ומותו כמו חייו, סימן חיי ומותנו. פולח כמו כאב בגשם אז חציתי את הרחוב אלייך, ועמדנו חבוקים באור חיוור, אני זוכר את מגע ידייך. איך רכבות נוסעות, רכבות באות עמוסות מטען בחושך וצללים מנופפים אלי שלום מהיר. רכבות לוקחות אותך אותי למקום רחוק מאיתנו, ואנחנו משלמים את המחיר. בדצמבר תל אביב קולנוע מיושן בסרט Imagine בפני קהל קטן השעון נעצר בשמונים ושמונה עלינו. שם אשתו הראשונה סיפרה בקול שקט, על רכבת להודו מסע אל האמת היא סיפרה עליהם ואני חשבתי עלינו כמו שלנון היה, אמרה, כמו שג’ון איננו. בהמולה היא נשארה על הרציף המון סגר עליה היא ידעה שהרכבת שנסעה לקחה אותו מסיפור חייה. איך רכבות נוסעות... בתוך המזוודה שלך אולי יש עוד תקווה אולי אי שקט בשלי יש את המוזיקה שלו ועוד תמונה עצובה מסרט. איך רכבות נוסעות...
5.
כל דבר צריך לבוא בזמן אני יודע ולכל יש משמעות מאה אלף פרשנים יושבים על כל מילה בשביל למצוא את המהות בשבת יושבים על אי תנועה עם הילדים צולים בשר ומשמינים ואני יושב על היציע ומפצח גרעינים... קילו אבטיח, קילו דלעת, כי לא בא לי קו מלודי מפותל בנייר החום אני עוטף את האמת ומכדרר איתה לסל צי מכוניות עומד בצומת רעננה וקללות מהשכנים ואני על הרמזור למעלה ומפצח גרעינים... כל הממשלות שבעולם והשרים והעוזרים המזכירים והמנכ”לים עם הפלאפון רצים במעגל אחרי זנב עשוי מכסף והכיף המפוספס ונחנקים לאט כי אין אוויר המורים, הסידורים והמיסים, הלימודים וההורים האחיות והאחים והחגים והצפירות והזיעה והריצות, קופת חולים והשנים כמו קליפות של גרעינים... כל ישראלי גאה יודע לפצח ואת הקליפה לירוק והפטריוט הכי גדול מביא אותה בקשת והכי רחוק אין יותר רגוע מוורידים בולטים במצח במסדר העצבנים אז אני שורק לי שיר ומפצח...איך אני מפצח גרעינים... כל הקבלנים והפקידים, הניידות, הבנקאים, הבירוקרטיה וההוצאה לפועל הראדר, הרשיונות, הלהקות הצעירות, החניה והתורים...כמו קליפות של... הכול קליפות של גרעינים!
6.
נוסע על כביש מהיר מגע החורף שבאוויר ובחלון שלי הנוף חולף מולי או שאני חולף מולו. כל שיר חושף איזה סוד מותח עוד גשר לחצות הוא מכוון כליו, אני דרוך אליו, רוצה לדעת את כולו. ואז עוברים בי שלב שלב מי שהייתי מי שעכשיו כל הפנים והשמות כולם כל השירים שהם לקחו איתם. ואז אימי מרחוק והד קולות רחוקים של צחוק ריחות של יום שבת, אבי מרים מבט ושתי עיניים עייפות. ובחצר של ביתי ירוק טהור כמו בילדותי השער הגדול וחריקת החול ושתי רגליי היחפות. כמו עוברים בי שלב שלב מי שהייתי מי שעכשיו כל הפנים והשמות כולם כל השירים שהם לקחו איתם.
7.
עוד מעט יהיה כבר אור בחוץ מיותר כל כך ולא נחוץ ובפנים שנינו ודבר לא קרה ושתיקה אפורה. אני נמלט אל עוד אלבום אחד ואת מוזגת מיץ מאיזה כד, וברגע שקט מעלים במבוכה יד חסרת מנוחה. אם אמצא בי כח, לא אברח הפעם גל אחד מגיח פתע בא ונמלט עוד דקה למתוח, אם אמצא בי כח לא להיסגר לאחוז בך כמו הייתי איש אחר. מאוחר מדי לשכב לישון לא, ודאי אני לא הראשון ששולח קרן ומגלה אפלה ושיחה בטלה. הרחוב ניעור לאט לאט פס לבן של אור על כף היד נעלם לרגע במבט שעובר, מהסס וחוזר... אם אמצא בי כח, לא אברח הפעם גל אחד מגיח פתע בא ונמלט עוד דקה למתוח, אם אמצא בי כח לא להיסגר לאחוז בך כמו הייתי איש אחר. עוד מעט יהיה כבר אור בחוץ מיותר כל כך ולא נחוץ ובפנים שנינו ודבר לא קרה
8.
אני בא הביתה מהלילה מדליק לי אור במדרגות שולף מפתח מלמעלה ידיי נוגעות ולא נוגעות. אני בא הביתה מהלילה ניתק לאט מהרחוב אני בא הביתה מהלילה לחבק אלי קרוב. משנן שמות של חנויות בדרך מגלגל בין השפתיים עוד מספר יפה של מכונית חונה. כל העיר הלכה כבר לישון, עצמה עיני ניאון והמיטה חמה כל כך מחום גופך, הנה אני קרוב. אני בא הביתה מהלילה... לא תמיד יודע להסביר לך למה לפעמים אני גם לא בטוח שאת מקבלת את הכל. טקסי מצפצף בתקווה אולי אני רוצה בשלוש הופך הרחוב לחלק מן הלילה כשהאור כבה. אני בא הביתה מהלילה... השירים הכי יפים שלך כתבתי ארוזים בטל הבוקר שכיסה פתאום את כל בתי העיר וחתול קופץ מבוהל מתוך עגלת אשפה אני כבר לא זוכר מה יש לי לעשות מחר, זה לא כל כך איכפת. אני בא הביתה מהלילה... מישהו ישן על הספסל בדרך עוד מעט אני מגיע עוד מעט אני איתך עד שנקום במזרח החושך הופך לרצועות של אור עוד כמה בתים והרחוב כאילו מסרב להיגמר. אני בא הביתה מהלילה...
9.
כשהניאון וההמון את הרחובות שוטפים בקצב ומפנים את אפרורית היום. כל הפינות הן תחנות לכל מי שבדידות ועצב לא משאירים לו בפנים שום מקום. לא נרדמת תל-אביב, נלחמת תל-אביב שוב באותו נתיב ואין מי שיקשיב והאורות סביב עוטפים את תל-אביב, שוטפים את תל-אביב. הולך בחשיכה ואין לי מנוחה ועל המדרכה את צעדיי מרחיב שואלת תל-אביב, נושמת תל-אביב, לא נרדמת תל-אביב. כוס של משקה הוא מחכה, היא לעברו מבט שולחת הוא מחייך, היא מחזירה חיוך. אז הם ילכו, או ישכחו, שני אנשים לבד- ביחד כמו בסרטים, כמו היגיון הפוך. לא נרדמת תל-אביב, נלחמת תל-אביב שוב באותו נתיב ואין מי שיקשיב והאורות סביב עוטפים את תל-אביב, שוטפים את תל-אביב. הולך בחשיכה ואין לי מנוחה ועל המדרכה את צעדיי מרחיב שואלת תל-אביב, נושמת תל-אביב, לא נרדמת תל-אביב. זה כמו משחק בלי פשר, בלי קו כל איש בודד מהמר על חייו שולחים ידיים, מחפשים אהבה אהבה בתל-אביב. לא נרדמת תל-אביב, נלחמת תל-אביב שוב באותו נתיב ואין מי שיקשיב והאורות סביב עוטפים את תל-אביב, שוטפים את תל-אביב. הולך בחשיכה ואין לי מנוחה ועל המדרכה את צעדיי מרחיב שואלת תל-אביב, נושמת תל-אביב, לא נרדמת תל-אביב.
10.
מכתב קטן לאיש אחד רחוק מכאן ובו תמונה שיש בה זיכרון ישן שנינו מחייכים למצלמה לפני שהוא הלך למלחמה – חמה ידו היתה כשהוא חיבק אותי כבר לא בוכה גם לא בלילה לבדי רק הזמן חובש את הפצעים האלה שבחוץ ואת ההם שלא רואים. יש ודאי במקום נסתר תשובה לכל דבר אז למה דווקא לי נגמר הכל לפני שהתחיל. מכתב קטן לאיש אחד רחוק מכאן ובו ריחות שדה פתוח של דגן כף רגלינו על האדמה לפני שהוא הלך למלחמה – חמה ידו היתה כשהוא חיבק אותי כבר לא בוכה רואה כמו בהילוך איטי כל הנשימות, הרגעים האלה שבחוץ ואת ההם שלא רואים. יש ודאי במקום נסתר תשובה לכל דבר אז למה דווקא לי נגמר הכל לפני שהתחיל. מכתב קטן לאיש אחד רחוק מכאן ובו תמונה שיש בה זיכרון ישן שנינו מחייכים למצלמה לפני שהוא הלך למלחמה.
11.
מרחוק הוא שומע תפילות, בית הכנסת מלא הנרות הדולקים ריח ערב שבת שוב עולה איך כולם התגאו בו הילד עם קול הזהב והסוף כמו בקרב אבוד, סוגר עליו. ואימו לחשה לתינוק שרעד ובכה עוד תראה לכולנו תהיה גאווה מקולך חום ידו של אביו כששר והאש בעיניו והסוף כמו בקרב אבוד, סוגר עליו. איך הוא שר, איך הוא שר, הם רקדו מסביבו בטירוף, הוא היה מאושר איך הוא שר, איך הוא שר, מה נשאר מהזוהר, מכל השירים, מה נשאר. הם סגדו לו כמו אל, הוא היה סך הכל בן אדם הקולות ששמע בשכונה נמוגים לאיטם רק הפחד ההוא, הלבן בעורקיו מתפתל הוא חשב שימריא איתו, לא והוא נופל... איך הוא שר, איך הוא שר, הם רקדו מסביבו בטירוף, הוא היה מאושר איך הוא שר, איך הוא שר, מה נשאר מהזוהר, מכל השירים, מה נשאר.
12.
זה לא אני שאורז מזוודה ועוזב זה לא אני שמשאיר רק מכתב זה לא אני שחומק וסוגר את הדלת לאט זה לא אני זו את. זה לא אני ששוחה מול הזרם עכשיו זה לא אני שנבהל ועוצר זה לא אני שבמה שבטוח רואה רק כמעט זה לא אני זו את. זה לא אני שבונה מגדלים באוויר זה לא אני שכובל אותך כך זה לא אני שנשבע לתמיד והבטיח לעד זה לא אני זו את. אם לא אני מי יאהב אותך עד לדמעות אם לא אני מי יימס בתוכך אם לא אני מה יזרום בדמך מי ירתח בדמי אם לא אני אז מי. אני רואה את הכאב בעינייך יש צל של אולי במבט אף פעם לא אהבתי כך אף אחת.
13.
לפני שנפגשנו היה בי סוד לא נגיש הייתי כספת שאת הקוד אין לאיש את כל החידות פתרת בעצמך אני לא מפסיק להתרגש ממך בעצם נדמה שאני ”זקן” מדי לך בינינו, הרי את גדולה ממני כל כך כאילו נולדתי כאן לצידך אני לא מפסיק להתרגש ממך בחוץ יום עולה, מתגלה וגם ביתנו מתמלא קרן של אור בשיפולי צחור שמלתך אני לא מפסיק להתרגש ממך לפני שנפגשנו כל המסע שלי נע בין דרך לא דרך למהירות בלי תבונה אפילו הנוף נרגע מסביבך אני לא מפסיק להתרגש ממך בחוץ יום עולה, מתגלה וגם ביתנו מתמלא קמט של אור בשיפולי צחור שמלתך אני לא מפסיק להתרגש ממך - מהחום, מהתום, מהחוכמה בכל מקום בך אסתכל, כמו כאן היום דרך יופייך ואף פעם לא אקח אותך כמובנת מאליה כך אני לא אפסיק להתרגש ממך לפני שנפגשנו כמעט ויתרתי עלי חשבתי שאין כבר עם מי לחלוק את חיי ואז את חייכת, אמרת לי את שמך אני לא מפסיק להתרגש ממך להיות איש ראוי לך, מה אבקש? שאף פעם לא נפסיק להתרגש...

about

כמעט 25 שנים אני נוסע על כביש מהיר בדרך להופעה, בדרך אל האושר, מתרגש ודרוך בכל פעם כמו ילד קטן, כמו בפעם הראשונה. כל פעם אולם או מועדון אחר, פנים אחרות, ביצוע אחר...
ותמיד זה המשולש הזה בין מי ששומע, ביני ובין מי ששנינו היינו כשהשיר ניגן מסביבנו. שירים ישנים, שירים חדשים, שירים מלאי קצב, שירים נוטפי עצב. וההרגשה שבסוף כל הופעה הד הרגש ועוצמת המפגש מהדהדים זמן רב אחרי שהכיסאות כבר ריקים.
כל זוג עיניים מולי הוא עולם ומלואו. זה ששיר שלי הוא חלק מעולמו או עולמה, זו הסיבה בגללה אני מנגן כותב ושר. תודה לכם, מאות אלפים, מיליונים, שהכנסתם אותי אל לבכם.
דני רובס

credits

released February 28, 2013

כל המילים והלחנים: דני רובס
למעט - משהו חדש מתחיל - מילים: אילאיל תמיר רובס | לחן: דני רובס

שירה, גיטרה אקוסטית וקולות - דני רובס
גיטרה חשמלית וקולות - עמית יורגנסון
בס וקולות - מיקי ורשאי
קלידים וקולות - אורי וינשטוק
תופים - קרן טפרברג
כלי הקשה, קולות ושירה ב”מכתב קטן” - אילאיל תמיר רובס
צ’לו - מאיה בלזיצמן
כינור ראשון - חן שנהר
כינור שני - יעל ברולסקי
ויולה - נועם חיימוביץ’ ויינשל

ניהול הצגה: רינה ולנסי סבג
סאונד: מוטי הררי, סול סבג
תאורה: אמיר וילנסקי
המופע הוקלט בהופעה חיה במועדון “זאפה“ בתל-אביב
“אני לא מפסיק להתרגש ממך“ הוקלט באולפני Soundgarden ו-Robastudio
טכנאי הקלטה - רועי עוזרי ויובל זילברשטין
מיקס ומאסטרינג - יובל זילברשטין באולפני Soundgarden
צילום - דוד פוקס, קרן פסח, יאן נורדלונד, עומר קוזניץ, שרון דר
עיצוב - ניצן נאשי & גל נאשי
מנהל עסקי ומפיק אחראי - יניב דוידסון
ייצוג - עננה בע“מ 050-5309500
הפקה וניהול אדמיניסטרטיבי - גל נאשי
הפצה - התו השמיני 08-9199555 www.tav8.co.il
הפצה דיגיטלית - iMusic info@imusic.co.il 03-6912734
ייעוץ משפטי - עו“ד אלי נחום, עו“ד עידו חיטמן - יגאל ארנון ושות’
יחסי ציבור - חגית נוביק סלומון & ירון כהן
hagitnovik@gmail.com | co.n.yaron@gmail.com
להזמנת הופעות - בוקינג פלוס 073-7965556/9 BookingPlus1@gmail.com
www.facebook.com/robasdanny

תודה -
ליניב דוידסון על הדרך הארוכה, על התבונה, הסבלנות והחברות ללא סייג, לנגני המופלאים על החוויה הנדירה של לנגן עם מוסיקאים ענקים ובני אדם גדולים לא פחות, לכל מי שטורח ועובד במסירות ובאהבה סביב המופע, לאנשי טלית הפקות, לירון כהן וחגית נוביק סלומון על האמון, האהבה והתמיכה רבת השנים, לגל נאשי על המסירות, הכישרון והחריצות, ליובל זילברשטין בעל הלב הרחב והמקצוען שאין שני לו, לגל פרמן, ענבל פרמן, עדי ברנרד ודינה קלע חיבוק גדול, למשפחתי האחת והיחידה ולאילאיל שלי, אני לא מפסיק להתרגש ממך.
תודה מיוחדת לכל אלה שיושבים בעיניים נוצצות בחושך ועוברים איתי עם נגני ועם השירים מסע מרגש כל כך, כל כך הרבה שנים.
האלבום מוקדש לכם שבצד השני של הרמקולים.

license

all rights reserved

tags

about

דני רובס Tel Aviv Yafo, Israel

contact / help

Contact דני רובס

Streaming and
Download help

Report this album or account

If you like דני רובס, you may also like: